תחרות השפית הבאה מביאה הרבה מתח והתרגשות קולינארית לכל אורכה, אבל היא מביאה גם הרבה שמחה והומור. אנחנו מכירות את המתמודדות בכל תוכנית, מעט טוב יותר, נקשרות אליהן, מה שהופך את הפרידה מכל מתמודדת לקשה יותר. בכל תוכנית מתמודדת אחת, לפעמים שתיים לא ממשיכה איתנו בתחרות, והמרוץ שלהן אל עבר התואר הנכסף השפית הבאה עונה 6, נגדע באבו.

כל מתמודדת שנפרדת מאתנו יוצאת אומנם עם כלים ריקים, כיוון שאכלנו את המנה שאותה היא הביאה, אך בידיים מלאות בפרסים יקרי ערך: שוברים לרכישת מוצרי מזון ברשת "יש", סט סירים של חברת "סולתם", סכיני חיתוך של חברת "קנווד", הספר "בעלבוסטע" של מירי זורגר. אבל אף אחת לא רוצה להיות המתמודדת שלא ממשיכה איתנו, ובטח ובטח ככל שהתחרות ממשיכה ומתקדמת.

מאחר ומדובר בתוכנית מורכבת שמצריכה בישול, פרזנטציה, עבודה במטבח ושיפוט, אנחנו מקליטים מראש את התוכנית. יש הרבה דברים שאינם מוצאים את דרכם לתוכנית המשודרת, והם נופלים בעת העריכה, והפעם, חשיפה של סיפור אחד כזה..

את התוכנית החמישית פתחנו עם 8 מתמודדות: חנה פרץ, צהלה כרמל, שרה מזרחי, עדי עטיה, נוגה רוזן, מירי כהנא, דבורה מורד וחני מתוק לי (חכמזדה) כשבסיומה תמשכנה רק שש את דרכו בנבחרת.

המשימה ה – 2 שעמדה בפני הנבחרת שלנו הייתה:

אל תסתכל בקנקן: משימת הממולאים

ביקשנו מהמתמודדות להביא לנו את הפרשנות שלהן למנת ממולאים, וכמובן ציפינו למצוא את החדשנות במנה שאוטומטית מקושרת לפלפל ואורז בלוויית רסק עגבניות.

בהכנת המנה היו המתמודדות צריכות לעשות שימוש בשניים מתוך שלושת המוצרים הבאים:

• רוטב צ'ילי מתוק של חברת "אוסם"
• פירורית פנקו של חברת "אוסם"
• רוטב סויה בסגנון סיני של חברת "אוסם"

היה מעניין לראות את הפרשנות של המתמודדות למשימה זו:

חנה פרץ הירושלמית, בשלנית מדור לדור

הביאה לנו למשימת הממולאים, עופיון במלית בשר ופיצוחים – עוף קטן קשור בחוט ועליו פיסטוק חלבי וצנוברים לעיטור, העופיון היה ממולא "בהרבה דברים טובים", כך סיפרה לנו חנה, "בשר טחון, פיסטוק, קשיו והמילוי פשוט מדהים". "זהו עוף שמכינים אותו באירועים מיוחדים", חנה גם סיפרה שהיא הכינה את המנה הזו במוצאי יום הכיפורים, כיוון שלמרוקאים יש מנהג שנקרא "סעודת כהן גדול", וכחלק מסעודה זו, השתלבה המנה המיוחדת והמושקעת הזו. "את העופיון אופים בערב יוה"כ וזה עושה חשק לצום, בשביל לאכול את זה במוצאי הצום" כך אמרה חנה. על אף שהיה צורך לעשות שימוש רק בשני מוצרים מתוך השלושה, חנה שילבה את שלושתם במנת העופיון שלה, ואף קיבלה ניקוד אקסטרה על שימוש בכל חומרי הגלם.

ועכשיו לסיפור המובטח:

העופיון של חנה שהיה קשור ברגליו, לשם עיטור המנה, שעשע אותי מאוד, ואת ההלצה רציתי לשתף עם המתמודדות, עם מירי זורגר שלנו וכמובן עם קהל המאזינים. אלא מה? יש מי שאמר, שבדיחה לא מספרים פעמיים. וכך קרה שהחלנו לדבר על מנת העופיון של חנה, ורק אחרי ששוחחנו עליה והתבדחתי על חשבונו (של העוף: "טוב שהוא קשור, ככה הוא לא ייברח"), הבנו שזאת לא המנה הנכונה. נעצרה ההקלטה, והקטע נמחק, וחזרנו לדבר עם חנה על המנה הנכונה. מאחר ואני מאמינה בממרה: "בדיחה הבאה לידך, בל תחמיצנה" התקשיתי לוותר על הבדיחה, והבטחתי למירי, שעל אף שנמחק הקטע, אני את הבדיחה אספר.

לבסוף, כשחזרנו לשוחח על מנת העוף הפעם בזמן הנכון, מירי אומרת לי: "נו? ספרי לנו את הבדיחה שלך".

"אל תדאגי", השבתי לה "אני אספר אותה שוב, כשאת לא תהיי מוכנה לכך".

וכך היה, לאחר ששוחחנו מעט על המנה אמרתי למירי: "מירי, אני רואה שאת קצת נסערת, אז אל תחששי, העוף לא יברח, כי חנה קשרה לו את הרגליים". צחוק מתגלגל השתחרר בקרב כל המתמודדות וגם אצל מירי וכמעט שלא יכולנו להירגע, כי יש בדיחות שהופכות מצחיקות יותר, דווקא כשחוזרים עליהן.. "היה שווה החוט רפייה הזה" אמרה חנה.

אז עבור המאזינות ששמעו את בדיחת העוף, וחשבו שהצחוק של המשתתפות לא מותאם (כי הבדיחה לא כל-כך מצחיקה) אולי עכשיו יותר ברור, על מה הייתה המהומה.

צהלה כרמל, הירושלמית שעל אף הצד הפרסי שלה וויתרה הפעם על האורז

מנתה של צהלה, הייתה גלילת חזה עוף ממולא עם מלית "הפתעה". היא סירבה לספר מהי אותה מלית מפתיעה, ואז נחשפה האמת: קוסקוס בשר וחמוציות, בליווית פירה ושעועית ירוקה. הרוטב צ'ילי שהיה על הגלילה נתן טעם מתקתק ופירורי הפנקו שימשו כציפוי.

מירי כהנא, הנתנייתית בעלת הקייטרינג החלבי

הביאה אלינו דלעת ערמונים ממולאת באורז, פטריות וערמונים מתובל ברוטב סויה. הקשר של הערמונים החל מהשימוש בדלעת שמזכירה בטעמה ערמונים יחד עם הערמונים במלית. דלעת הערמונים היא דבר די חדש שהגיע אל השווקים הישראליים, לפני כשלוש שנים הגיע לשוק האיכרים, כך סיפרה לנו מירי זורגר. וזאת הייתה התנסות ראשונה של מירי כהנא בשימוש עם דלעת הערמונים, כך שמטרתנו הושגה, ליצור עקומת למידה אצל המתמודדות שלנו תוך כדי התחרות, לאתגר אותן ולאפשר להן לעבוד עם חומרי גלם שהן לא התנסו עמם בעבר.

דבורה מורד, הירושלמית שהביאה את ניחוחות המזרח הרחוק

דבורה שהיא המתמודדת המשקיענית ביותר בנבחרת (כולן משקיעות, אך אין דומה בהשקעה לדבורה שמטפיחה לחם 15 שעות). דבורה הביאה שתי מנות עבור משימת הממולאים (משקיענית, כבר אמרנו לא?), גם אגרול וגם מנה אוריינטלית של דים סאם. קשרי הנישואין הם אלו שחיברו את דבורה לבישול יפני, אביה של בעלה היה שף במלון קינג דיוויד והתמחה באוכל האסייתי, וממנו למדה דבורה רבות על המטבח הזה. מירי התפעלה מבצק הדים סאם, שהוא לא פשוט להכנה, כיוון שמדובר בבצק שהכנתו היא באמצעות אידוי בלבד, ולכן מאוד חשוב כיצד מכינים את הבצק. גם ברוטב שהוגש לצד האגרול, דבורה לא עושה הנחות והיא הכינה רוטב מיוחד וטעים מאוד.

נוגה רוזן, הפתח תקוואית שיש לה עוקבים ברשת החברתית וכולם מאחלים לה שם בהצלחה בכל מנה ומנה שאותה היא מתעדת באדיקות, עבורם

נוגה הביאה למשימת הממולאים מנת סושי, שאני אישית מאוד אוהבת, "אני יודעת" אמרה נוגה, מישהו מנסה לשחד את צוות המגישות? מזל שאני לא מכריעה בצוות השיפוט, רק מכריזה על התוצאות. הרול היה מטוגן בפירורי פנקו, והכיל בטטה וסלמון אפוי, כמיטב המסורת, טבלתי את מנת הסושי ברוטב סויה בסגנון סיני, וטעמתי את המנה שהייתה טעימה מאוד. אני אישית לא חשבתי על אופציית הסושי כממולא, והייתי שמחה על הבחירה כמובן, אבל בעיקר מופתעת. מירי לעומת זאת לא הייתה כ"כ מופתעת ואמרה שמנה זו עומדת בכל הקריטריונים של מנת ממולאים.

שרה מזרחי, מכפר חב"ד שמקבלת את ההשראה שלה למנות מהשוק ומגלה בכל פעם תושיה בהכנת המנות

גם שרה מצאה את דלעת הערמונים, וגם לה, בדומה למירי כהנא, הייתה זאת ההתנסות הראשונה עם דלעת הערמונים. המחשבה על הכנת מפרום מסורתי, פינתה את מקומה לטובת הכנת מנה חדשנית יותר. דלעת הערמונים קיבלה מלית של בשר טחון עם צנוברים, קינמון, רוטב צ'ילי מתוק ורוטב סויה. את הדלעת ליווה סלט של חסה ותפוחי עץ ברוטב ויניגרט. קרוב לשעה בילתה שרה בשמרטפות על דלעת הערמונים תוך שהיא נאפית בתנור, כדי לבדוק שלא יאונה לה כל רע.

חנה מתוק לי (חכמזדה), שאוהבת להתחיל את ההכנות לארוחה דווקא במנות האחרונות

חנה הביאה לנו למנת הממולאים את המוסקה. רוטב הסויה במלית של המוסקה ופירורי הפנקו שודכו אל החצילים בטרם הם נטבלו ברוטב הסויה, ובכך מילאה חנה את חובתה ועשתה שימוש במוצרי החובה למשימה זו.

עדי עטיה, שמגיעה אלינו מרחוק (אבל לא רחוק ממירי) מהדרום

הכינה לנו מנת מיני ממולאים, אומנם זוהי המנה הקלאסית שהיינו מצפים לקבל במנת ממולאים, אבל הטוויסט הוא בגודל המנה. עדי קיבלה המלצה משכנה שאמרה לה, שיש בשוק פלפלים קטנים במיוחד שיכולים להתאים לתחרות. "מדובר בפלפל ממולא בבורגול עם שקדים ופיסטוק, ומעט בשר. הצד החלבי הכריע את הכף, אצל החלבים", אומרת עדי, "ממולאים הם חגיגה" ומסתבר שאין רק סוג אחד של ממולאים, אלא "סוגים בלי סוף".

כל המנות של המתמודדות היו מעניינות ומיוחדות, אך כמו תמיד, הפרידה הייתה וודאית ונאלצנו להיפרד משתי מתמודדות. הראשונה שנפרדה מאיתנו הייתה עדי עטיה מהדרום, שיצאה בידיים מלאות בפרסים, אך ללא התואר הנכסף.

אחריה, אמרנו שלום גם לחני מתוק לי (חכמזדה), שלא המשיכה בנבחרת, אך אותה נפגוש כמו את כל שאר המתמודדות שנשרו במהלך כל התחרות בתוכנית גלגל ההצלה.

רק שתי מתמודדות יבטיחו את מקומן בגמר. ובתוכנית גלגל ההצלה, הכול יכול להשתנות. מתמודדת אחת תצליח להעפיל מתוכנית זו אל תוכנית הגמר, ולהיות אחת משלישיית הגמר.

כך שאחרי התוכנית השלישית עם הנבחרת, המתמודדות שממשיכות איתנו הן שש:

נוגה רוזן, דבורה מורד, חנה פרץ, צהלה כרמל, מירי כהנא ושרה מזרחי.

בפרק הבא ב"מלח פלפל" נפגוש את שש המתמודדות שנותרו בנבחרת במשימה נוספת, שבה הן יהיו חייבות להצטיין, על מנת להמשיך במסלול אל עבר תוכנית הגמר ולתואר השפית הבאה 6.